נחיתה קשה - אמא חוזרת

אחרי שבוע סוער באירועים משפחתיים בארץ ובחו"ל, בו ביטלנו את השתתפותנו באירועי מכון אבשלום (!), תמה החגיגה והגיע זמנה של מיכל לשוב לסבלותיה.

היום האחרון במזכרת, לפני המעבר לתל אביב גם הוא לא היה נטול אירועים. בבוקר יצאנו לשלח את הקטנים והתחלנו לארוז. קובלה נתן לנו כמה לימונים קטנים (limes), אותם ארזנו בשקית נפרדת ליד המחשבים בכדי שלא נשכח, וליתר בטחון הכנסתי לשקית את הדף ועליו הטיוטה הראשונה לבלוג. חזרנו משילוח הילדים חיפשנו את הלימונים ומצאנו אותם בקערת האבוקדו, לשם הכניסה אותם אתי, ואיפה הדף עם הטיוטה? התברר שזרקה אותו לפח. לאחר נבירה יסודית בין רכיבי האשפה נמצא הדף. בזאת לא תמו חובותינו סבתא יצאה למסע הנעלים לאיילת.

ביומיים האחרונים "הופקרו" הילדים לשלוש שעות לעדי, וללאה. אנחנו ישנו שעות נוספות. ביום ג', יום האם החוזרת התייצבנו במזכרת. מיכל צלצלה לאחר נחיתתה ב1600 לערך, ואנחנו אספנו את הקטנים והתחלנו לחכות. הם שמעו בעניין את העובדה שאמא נחתה אבל רצו לראות אותה ואת המתנות, ולא הסתפקו במידע הווירטואלי על הנחיתה. כאן החלו השאלות התכופות חסרות הסבלנות מתי היא מגיעה, כשאנחנו נאבקים בשיטות השונות למשיכת זמן, כמו דאגה לסדר בבית, הכנת ארוחה ועריכת השולחן לארוחת ערב. אבל כמה אפשר כבר לסדר, לנתנאל התחילו כאבי בטן ואוזניים והזמן נמשך. סוף סוף, ב2100 נפתחה הדלת והופיעה איילת בלבוש חגיגי ומרשים ובנעליים החדשות עליהן טרחה סבתא שבזכותן לא סבלה מכאבי רגליים. ואחריה  מיכל נאבקת במזוודות אליהן נשואות העיניים המצפות למתנות. וכאן התחיל מהלך חילופי תפקידים בין נתנאל ויעלה. יעלה התנהגה כל השבוע ללא כל בעיות, לא נדנדה, נרדמה בערב מיד, ולא השמיעה טענות. נתנאל לעומתה נדנד לא מעט ונרדם בקושי בערב. בחלוקת המתנות היה נתנאל מרוצה, ואילו יעלה מלאה טענות לטיב מתנותיה שהשמיעה אותן בצורה שכל הסביבה יכלה לשמוע. בעמל רב נרגעה והשלימה עם הנעשה. אבל את ההתמודדויות נשאיר להורים.

לסכום, בילינו לא רע את השבוע עם הילדים. לא היו בעיות ותקלות. נעזרנו בעינת במקרים הקשים, ואפילו הצלחנו לבלות עם חברים. ביום שובה של מיכל חזרנו ממזכרת לפני שהתחילה הסופה הגדולה בארץ, הנמשכת עדיין אם כי כבר בעוצמות קטנות יותר. יש לנו מזג אוויר לצ'ולנט אבל אין לנו קהל.

עדכון צנוניות

צנוניות

אם חשבתם שתם בינתיים ספור הצנוניות אז יש לו המשך. ביום א' כשחזרה ממזכרת הלכה אמא לקניות בחצי חינם ושם מה היא רואה שלוש חבילות צנוניות במחיר מבצע וכמובן קנתה. כלי הצנוניות החמוצות עדיין מלא, ובמאמצים האחרונים לא עולה על גדותיו. בכל אופן אין מקום לחדשות ונאלצנו להוסיף לתפריט סלט צנוניות גדול, שעדיין לא נגמר.