יום שבת, 3 באוגוסט 2013

החייל הכי חמוד שלנו

נכנסנו לחודש אוגוסט -- אימת הסבים. למזלנו יש לנו השנה איים של רווחה: שלישיה המטיילת בקנדה וקבוצה גדולה היוצאת לסלובניה. בארץ נשארה שלישיה אחת, לצורך עדכונים ותיקונים של המחשבים וצי הטלפונים החדשים.

נעבור לאירוע החשוב של משפחתנו, טקס סיום הקורס של שי, נכדנו הבכור.
הטקס נערך בצריפין, מחנה שביליתי בו ימים רבים מהטירונות בבה"ד 4 (שהצטיינה בזמני בעיקר בת"ס וציחצוח) ועד לתקופות מילואים אינסופיות, בו סובבתי בבסיס וסביבו פעמים אין ספור (כולל ביקורים של אורית החיילת). הכרותי את השטח לא הרשימה כמובן את אמא לרגע, וכל הדרך לשם, היא שאלה את כל מי שפגשה איך להגיע.

הגענו לטקס שלא השתנה בהרבה במשך השנים,כולם עמדו במסדר, הניפו דגל עשו תרגילי סדר, שמעו את דבר המפקד, שנתן רשות להתחיל בטקס, לשמחתנו, ולבסוף אחרי שקיבלו את סיכת החובש, העיפו את הכובעים אל על.
 
מבט כללי:
 
 
והיחידה עם החייל החשוב ביותר:
 


אמא דואגת שישתה:
 

                                               עם  סיכת החובש החדשה, מוקף אהבה:


 
עכשיו כששי הוסמך כחובש, אפשר להפנות אליו את הטיפול הרפואי הראשוני, לפני שמגיעים לרופאת משפחתנו ולהקל את הלחץ שעליה.

סיפור משפחתי נוסף: חולצה חביבה עלי הוכתמה בדיו מעט כדורי. במאמץ נואש מרחנו את הכתמים בשאוט האגדי, ותאמינו או לא, הכתמים נעלמו אחרי הכביסה. אסור שהיבוא החיוני של השאוט ייפסק!