תוספת

התמונה לבקשת איה.

בתיאורי ירושלים האחרוניים הראיתי את הפסל המכונה על ידי הירושלמים הפיל הלבן.
שמו האמיתי הוא "אמונה" והפסל יהודי אמריקאי אלכסנדר ליברמן.

טיולי חורף

 גם אנחנו מטיילים בחורף. בקור נורא של 14 מעלות יצאנו לטיול בירושלים. זה היה טיול של שמירת אתרים, בעקבות הרכבת הקלה בירושלים ויצירות אמנות מסביבה. התנועה שלנו בתוך העיר תוכננה לנסיעות ברכבת, ובהוראות הטיול לפני הנסיעה קיבלנו הוראה להכין כסף קטן בסכומים של 6.40 ₪ לקניית כרטיסי הרכבת.  
הגענו לירושלים והתחלנו בהר הרצל עם הצגה חדשה של חיי הרצל – נחמד. הר הרצל היה מלא מבקרים וביניהם חיילים וחיילות בכמויות. שטיילו בגן ליד החנוכייה הגדולה

מהר הרצל יצאנו לתחנת הרכבת להמשיך בדרכנו עם הרכבת הקלה, וכאן התחיל הסיפור. ראשית מחיר הכרטיס הוא 6.60 ₪, כך שחבילות הכסף שהכנו לא התאימו והיה צריך לחדשן (זה קרה כי מאז תכנון הטיול הייתה העלאה במחירי הכרטיסים). אבל זה רק פרט קטן, ליד כל תחנה קופות אוטומטיות משני הצדדים (אחת לכל כיוון, אם האחת לא עובדת יש רזרבית). בקופה משחק מחשב חדש "קניית כרטיס". המשחק מתחיל בלחיצת הכפתור "כרטיס ב6.60 " (יש גם כרטיס בהנחה אבל יש לו כפתור סודי שלא מצאתי). אחרי זה אתה צריך ללחוץ על מספר הכרטיסים שאתה רוצה וכל כמות יש לסמן בכפתור הווירטואלי שלה, אבל מספר האפשרויות מוגבל. אחר כך צריך ללחוץ אם אתה רוצה כרטיס בלבד או כרטיס עם קבלה, ואחרי כל הלחיצות שאולי שכחתי עוד אחת אפשר להכניס את המטבעות וכאן מתחילים בלבולים חדשים, אסור להכניס מהר מדי כי הוא לא מספיק לקלוט ואז הוא מודיע לך על תקלה, אז לא צברת את מספר הנקודות הנדרש לקבלת כרטיס, וצריך להתחיל את המשחק מחדש. אם הרכבת לא מחכה לך ובורחת, זה לא חייב להפריע להנאתך מהמשחק שקיבלת כבונוס לקניית הכרטיס. אחרי כמעט שעה שלא הצליחו כל המטיילים לקנות כרטיסים, כי אחת הקופות הייתה סגורה (אם אין לקופה כמות מספיקה של מטבעות של 10 אגורות בשביל העודף היא נסגרת אוטמטית), טילפנו לנהג האוטובוס שלנו שנסע לבלות בינתיים, ולאחר עוד כחצי שעה הוא הגיע ולקח אותנו למרכז העיר במקום הרכבת.

במרכז העיר בילינו בסיפורים של בתים שונים ושימורם, ראינו כמה פסלים ציורים ואנדרטאות והעיקר במשך כמחצית השעה סוף הצליחו סוף סוף כל שאר המטיילים לסיים את משחקם ולזכות בכרטיסים. נסענו משם ברכבת!! שתי תחנות אל בית תורג'מן שהייתה לגלריה עם תערוכה יפיפייה ( הכניסה חינם).

משם נסענו עוד תחנה עד לחניית האוטובוס, כי אין היום תנועת אוטובוסים ומכוניות ברחובות של קווי הרכבת.

בסיכום היה לנו טיול עם הרבה משחקי מחשב, זכינו בכרטיסים וגם ביקרנו בכמה תצוגות מעניינות. בגלל המשחקים לא היו לנו הפסקות קפה ו/או קניות (של רוגלך למשל כי עברנו ליד שוק מחנה יהודה). אבל מזג האוויר הקר האיר לנו פנים ולא ירד גשם.

היום גשום והטיול שלי מחר נדחה, בגלל מזג האוויר.

כמה חבר'ה ירושלמים שפגשנו בדרך:

 

ואחת האנדרטאות בירושלים "הפיל הלבן":

"אמונה" -  אלכסנדר ליברמן

דף המשך

בקיבוץ גבולות ראינו גם מגרש משחקים יפה לילדים:

והיום יצאנו לטייל בעקבות הארטישוקים.

מכרו ארטישוקים וכמובן קנינו ארגז

והיו תבשילי ארטישוק

שכמובן אכלנו מהם

יחד עם כל הקהל הרב:

עוד מהנעשה בארצנו

אתמול היה קור נורא בארץ 14 מעלות טמפרטורה מקסימלית בתל אביב. אני הסתובבתי בעיר והיה קר.

לכן היום שהיה טיול צפרות עם הבטחה ליום קר, כשצריך להסתובב בשטחים פתוחים ולחפש צפרים, אספתי את כל ציוד החורף שלא לקחתי לאיסלנד. לאחר חיפוש מצאתי גופיה תרמית שעוד לא לבשתי אף פעם. סוודר צמר עבה שקניתי בניו זילנד ולבשתי אותו מאז (כ15 שנה) כבר אולי פעמיים וכובע סיני עם ריפוד שחבשתי גם כן בשתיים שלוש הזדמנויות. לבוש בכל הציוד הזה וגם בכפפות, יצאתי לטיול. במשך כל הטיול עסקתי בלבישה והסרת הבגדים כמו בשיר: "כשהיא מתחממת פושטת את הסוודר" זה באוטובוס בו מופעל חימום. וההמשך: "פושטת את הסוודר אז היא מתקררת" כשיורדים מהאוטו לתצפית בצפרים. וכך לובשים ופושטים בגדים כמו בשיר שחוזר חלילה... טילנו בנגב המערבי וזה היה מראה חדש לא רגיל ומרהיב, לראות את הכל מסביב מלא שלוליות ובוץ אחרי גשמים טובים. מה שלא אפשר לאוטובוס שלנו לנוע בדרכי עפר בוציות ולהגיע לכל המקומות בתכנית.

אבל בכל זאת ראינו גם צפרים. נסענו לקיבוץ גבולות וראינו שם את הדרורים מבלים ברחיצה בשלולית שנוצרה מהגשם:

אבל את העיקר שראינו שם זה את ינשופי העצים. אלה דורסי לילה גדולים ומרשימים, המועילים לחקלאים כי הם טורפים נברנים. ביום הם מסתתרים בין ענפי עצים וקשה להבחין בהם ובלילה הם פעילים. בקיץ יצאנו לסיורי לילה לצפות בהם פעם עם רועי ודנה, חיפשנו אותם ביער חולדה ראינו אותם יוצאים בתעופה לציד משאירים גוזל צורח נואשות שניסינו לראות אותו ללא הצלחה למרות שבמשך זמן ארוך הוא צרח נואשות להוריו שיביאו לו אוכל אבל הם חיכו עם האוכל כנראה שנסתלק. באותו סיור הסתפקנו בסוף בתצפית בתנשמת צעירה שצרחה וקראה להוריה. בסיור שני עם שי הצלחנו לראות ינשוף עצים צעיר וצורח.

אבל היום ינשוף בוגר גדול הסכים גם להצטלם:

תראו כמה הצבע שלו מתמזג עם צבע ענפי עץ האורן.

משם נסענו לחניון בארי ושם התחילה כבר פריחת הכלניות היפה של האזור, עדיין לא בשיא הפריחה:

רותי ונילי

אז הסיפור היה ככה:

בקבוצת החלוצים שאני מטייל איתה יש מטיילת רותי שהיא בשלנית ובחורה על הכיפק. היה לה ולחיים בעלה דוכן פלאפל, שגיל חובב תאר אותו כפלאפל הכי טוב בארץ. היא סיפרה כבר זמן רב בטיולים שהחלום שלה הוא להוציא ספר בישול. סיפרתי לה אל מאיר השמן והיא מיד רצתה להתנדב לעשות אצלו סדנה. בעזרת איה נעשתה סדנה אחת ואחר כך שנייה, בהשתתפות מיכל רועי ושי שנהנו שם.

אחרי שנכתב הספר היה צורך בעריכה לשונית, שבתאי ואני הצענו את נילי העוסקת בעריכה לשונית ורותי התקשרה אליה. נילי התחילה בעבודה והבת של רותי שראתה דוגמה, אמרה שהשפה גבוהה מדי לספר בישול, ורותי עברה לעורכת אחרת. היא הציעה לנילי לשלם לה ונילי סירבה, היא הציעה להוסיף את שמה בתודות להקדמה ונילי סירבה. רותי רצתה להפגש עם נילי להודות לה ולצ'פר אותה במשהו, היא הציעה לשבתאי שהיא תבוא ותעשה פלאפל אצל נילי שתזמין אליה חברים. בעיני רותקה אשתו של שבתאי לא מצא חן ההצעה. אני חשתי שיש כאן מעגל לא סגור שרותי לא יודעת לצאת ממנו. שאלתי את נילי אם זה נראה לה והיא הייתה מוכנה לזה. אז טלפנתי לנוגעים בדבר, וקודם כל לרותקה המתנגדת ובררתי איתה וקבעתי איתה בקושי רב תאריך מתאים. הצלחתי להתאים תאריך זה גם לנילי, ואמא ביטלה נסיעה לעבודה ברחובות.

נסענו אתמול לנילי ושם עשו רותי וחיים פלאפל במטבח של נילי והכינו קודם גם חומוס וטחינה וישבנו ואכלנו מהכירה בהנאה, אפילו רותקה. לנילי הלקקנית הכינה רותי לבקשתי עוגיות מתוקות מצוינות.

הסוף טוב הכל טוב.

משמאל רותי באמצע חיים ומימין נילי.

גם אני רוצה להגיד משהו. זה היה מאד יפה .זאת היתה מעין סולחה  בין כאלה שדווקא לא רצו לריב ורצו להיות נורא "בסדר".  אבל בהרגשתם הענין לא היה סגור. אבא קשר את החוטים בנחישות ורגישות וכל הכבוד גם לו. החיים עם פסיכולוגית היטיבו עמו.....

נשיקות

אמא

יום הולדת לנגה

אתמול חגגנו יום הולדת לנגה.

כמובן אין יום הולדת בלי עוגה עם נרות, של סבתא:

באו כל הדודים ובני הדודים וגם יעלה שלובשת חולצה ששלחתם לה:

איה טרחה והכינה ארוחת ערב משפחתית דשנה לעשרים וארבעה סועדים:

שאכלו מכל טוב בהנאה:

אחר כך שיחקו וקראו:

וגם אילת קיבלה ממתקים:

אירוע הצ'ולנט

ראיתם את האורחים ואת ההתרגשות של כולם מאירוע הצ'ולנט בשבת.

אז הסיפור התחיל ככה, שיחות וטלפונים של ההנהלה (רועי) מה בקשר לצ'ולנט עוד מעט עובר החורף ואנו לא טעמנו את טעמו. לאחר בירורים ותיאומים לאין ספור עם ביקורי דודות, חופשות של שי מהמכינה ושאר ירקות נקבע היום. זה הכניס בסופו של דבר את רועי לחרדות גדולות, כי בשבת האמורה הייתה פעילות של חוג הסיירות שלו לפני הצהרים, כך שאם יאחר עלולים להתחיל בלעדיו ולקפח את חלקו. אבל הובטח לו שנתחיל מאוחר ואין סכנה למנתו. בהכנות היו מספר תקלות.  סבתא התרוצצה בקניית הבשר, לקח לה זמן למצוא בשר מתאים וגם לבסוף קנתה חבילת עצמות לא משובחת. היא צלצלה מהר לקצב שהבטיח לשמור לה למחר בבקר עצמות טובות, ולא שמר. ואחרי כול ההכנות היא נזכרה ביום ששי בצהרים שאין לה שקיות לקניידל. היא רצתה לרוץ ולחפש עם כאבי הברכיים שלה, והלכתי לחפש במקומה. הלכתי ל"קסטל" אמרו שאין להם. הלכתי ל"ניצת הדובדבן" שאימא טענה ששם היו, ושם אמרו לי שלא הביאו להם כבר הרבה זמן. לבסוף הגעתי ל"עדן" ושם מכרו לי שקיות לבישול. השעה הייתה שתיים החנות מלאה והתורים לקופה ארוכים, ואז נשמעה ההכרזה: מבצע מיוחד חברות לשנה במועדון עדן מרקט במחיר של 39 ₪ במקום 79 ולנרשמים היום מתנה מיוחדת מחבת שמחירה 200 ₪! ואז כל העומדות בתור לקופה המהירה עם שקית אחת אורז או גריסים, החליטו בלחץ הקופאית להירשם. פירוש הדבר היה שכל אחת מילאה שאלון שאח"כ צריך היה להכניס למחשב, קיבלה כרטיס חבר ומחבת שגם רצתה להחליף לאחר, עם קופסה חדשה לא מקומטת. בקושי הגעתי לקופה וזחלתי בשארית כוחותיי החוצה. בבית התברר שהשקיות לא מתאימות לדעת סבתא וגזרנו את חיתול הבד שבבית לעטיפת הקניידל. בזה לא תמו התקלות בהכנת הארוחה, הכנתי סלט חסה מקופסה שכתוב עליה חסה שטופה ונקיה, כשטעמתי הרגשתי חול בסלט. את הסלט זרקנו ואחרי ריצה מחדש לקנות חסה וגם תות שדה (60 ₪ קילו) הישן התמלא עובש כי לא הכניסו אותו למקרר, תמו משימות הצ'ולנט.

בצהרים חייך לכולנו סיר הצ'ולנט מן התנור:

 ישבנו לאכול

 והמשיכו לחלק עוד ועוד 

עד שהסיר התרוקן

אין