הנמלה החרוצה

בזמן האחרון התפרסמו בטלפונים כל מיני תמונות של בילוייים של הבנות ומשפחותיהם, כמו בליסת החומוס של איה והפרחים של מיכל.
הכל טוב ויפה אבל יש גם צד נוסף לבילויים, מי שומר על הילדים כאשר ההורים מבלים?
הילדים מבלים אז בילוי אחר אצל הסבים, בדגם המסורתי הידוע:

ועל כך יש לנגה אמירה רבת משמעות: "סבתא היא כמו נמלה עובדת כל הזמן" - איזה ילדה חכמה!

והיא צודקת. ביום ששי היא אספה את הילדים כשסבא נסע לראות צפרים ובמקום זה נרטב עד העצמות והתמלא בוץ.

דיה שחורה

חסידות שחורות

סבתא שומרת מאכילה ומבדרת את הילדים בימי ששי ושבת ,כשרועי המצונן ומנוזל מפחיד את סבתא בהדבקות לפני הנסיעה. והיא ממלאה אותו (וגם את עצמה) בכדורים ממינים שונים. בתמורה הוא מסדר לה את הטלויזיה והטלפון.

אתם הושבים שזה כל הטיפולים המשפחתיים? אתמול ביום ראשון, הייתה סריקת מערכות (כספים) של אורית בבנק,

והיום מהבוקר יש עיסוק בסערה הגדולה בחוף המזרחי ובדאגה (והוראות) לילדים שם. כך שיש הצדקה מלאה  להבחנות נגה

השנים נוחתים

כפי שתראו זוהי תמונה אמיתית מנמל התעופה בן גוריון מהיום:

 

שיר כבר לא צריכה לדאוג למקום ללינה בבית,

 

ואורית לא לדאוג להפתעות חדשות.

 

השנים נחתו,

 

ואמא מרוב התרגשות חילקה להם שוקולד.

 

תמו החגים והרפתקאותיהם,

 

חוזרים לשגרה.

 

מה קורה

מה אכתוב לכם ומה אספר על מסע האופנים בתל אביב והפגישה המרגשת של סבתא עם המדוושים:

או על הטיול שלנו בגליל בעקבות דאהר אל עמאר שליט הגליל במאה ה-18 כאן ליד בית הכנסת בשפרעם:

או על היומולדת אמא שבוטלה מחוסר משתתפים.

באמת מה אכתוב ואספר? האקשן הרי עבר כעת לארה"ב, והעלילות שם הרבה יותר מרתקות מאלה שכאן, כך שאני מסיים כאן באין ברירה, נקווה להעברת מרכז המשפחה לארץ בקרוב, ובא לציון גואל.


 

מאמצים חיל בודד

 
                      חיל בודד וחולה אומץ על ידי המשפחות שני שחורי והורביץ, שאירחו אותו בחג הסוכות.

                                          האכילו אותו:

                                          דאגו ליצור לו קשר עם משפחתו בחו"ל:

                                          השתדלו לשמח אותו:

                                          ונגה רקדה ריקוד לבדר אותו:

 

                                                     מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון