האירועים זורמים ואנחנו מפגרים.. אבל הנה כמה ספורים:
קומקום חדש במקום הישן שנשרף וספורים רבים סביבו.
וגם תרמוס חדש שלא עבר מדיח.
ואם יש תרמוס אפשר לטייל ולצאת לקמפוסון בערבה, לא נלאה בפרטים, רק מבט אחד לערבה.
תמו כל השיפוצים בביתנו וסוף סוף הגיע האוטו (למרות שכמעט לא נסענו בו בינתיים).
ועכשיו אפשר סוף סוף לעבור לספורי קרנבל ונציה, שזה כמו פורים אצלנו, רק הרבה יותר גדול. אם אצלנו חוגגים ומתחפשים בעיקר הילדים ומעט מבוגרים, שם חוגגים ומתחפשים המבוגרים ולפעמים מעט ילדים.
אז לאחר טיסה של כארבע שעות נחתנו בונציה, ומשדה התעופה שטנו שעה במעבורת עד ונציה העיר. נחתנו ומיד טרחנו למצוא סבל שיסחוב לנו את המזוודה.
ונציה האימפריה בעבר, ירדה מגדולתה, ראו איך השחף החצוף בלי שמץ כבוד, עומד על סמלה של ונציה - האריה המכונף.
רחובות וככרות בעיר מוצפים בזמן הגאות בים, וצפירה נשמעת בעיר לקראת הגאות.
כשיורדים המים שבה העיר לתחייה, הקרנבל ממלא אותה במסכות בכל רחוב ופינה, וכמובן בחנויות ודוכנים.
המונים ממלאים רחובות וככרות, בלי להתחשב במזג האוויר. ביום אחד ירד גם עלינו גשם חזק ונרטבנו כהוגן.
אבל ונציה לא נכנעת למזג האוויר והקרנבל חי ובועט בה, מחייה את העיר.
ראשית כל צריך איפור בקרנבל.
עם קצת איפור וסרט, כשפיצה או סנדוויץ' ביד הכל נראה נפלא.
אבל התלבושות הבולטות בקרניבל הן מושקעות יותר ומדהימות.
תלבושות רבות שכורות. תיירים רבים באו כדי להתהדר בתלבושתם, הם צועדים במתינות, עומדים וממתינים לקהל הצלמים (כמוני) שמבקשים לצלם אותם. הרי מה הטעם לטרוח ולהתחפש אם אין רושם ודאווין?
התלבושות הפופולריות הן תלבושות של אצילי ונציה ונכבדיה, רעיונות מקוריים יש פחות.
פרחות רבות מתות להצטלם עם התחפושות והמתחפשים נענים לשיגעונם.
יש שלא נפרדים מכלבם אפילו בתחפושת.
ויש כאלה, שאולי לחסוך בייביסיטר מצרפים את הילדים לתחפושת.
לפעמים נמאס לגור האריות לשבת בעגלה.
.JPG)
קומקום חדש במקום הישן שנשרף וספורים רבים סביבו.
וגם תרמוס חדש שלא עבר מדיח.
ואם יש תרמוס אפשר לטייל ולצאת לקמפוסון בערבה, לא נלאה בפרטים, רק מבט אחד לערבה.
תמו כל השיפוצים בביתנו וסוף סוף הגיע האוטו (למרות שכמעט לא נסענו בו בינתיים).
ועכשיו אפשר סוף סוף לעבור לספורי קרנבל ונציה, שזה כמו פורים אצלנו, רק הרבה יותר גדול. אם אצלנו חוגגים ומתחפשים בעיקר הילדים ומעט מבוגרים, שם חוגגים ומתחפשים המבוגרים ולפעמים מעט ילדים.
אז לאחר טיסה של כארבע שעות נחתנו בונציה, ומשדה התעופה שטנו שעה במעבורת עד ונציה העיר. נחתנו ומיד טרחנו למצוא סבל שיסחוב לנו את המזוודה.
ונציה האימפריה בעבר, ירדה מגדולתה, ראו איך השחף החצוף בלי שמץ כבוד, עומד על סמלה של ונציה - האריה המכונף.
רחובות וככרות בעיר מוצפים בזמן הגאות בים, וצפירה נשמעת בעיר לקראת הגאות.
כשיורדים המים שבה העיר לתחייה, הקרנבל ממלא אותה במסכות בכל רחוב ופינה, וכמובן בחנויות ודוכנים.
המונים ממלאים רחובות וככרות, בלי להתחשב במזג האוויר. ביום אחד ירד גם עלינו גשם חזק ונרטבנו כהוגן.
אבל ונציה לא נכנעת למזג האוויר והקרנבל חי ובועט בה, מחייה את העיר.
ראשית כל צריך איפור בקרנבל.
עם קצת איפור וסרט, כשפיצה או סנדוויץ' ביד הכל נראה נפלא.
אבל התלבושות הבולטות בקרניבל הן מושקעות יותר ומדהימות.
תלבושות רבות שכורות. תיירים רבים באו כדי להתהדר בתלבושתם, הם צועדים במתינות, עומדים וממתינים לקהל הצלמים (כמוני) שמבקשים לצלם אותם. הרי מה הטעם לטרוח ולהתחפש אם אין רושם ודאווין?
התלבושות הפופולריות הן תלבושות של אצילי ונציה ונכבדיה, רעיונות מקוריים יש פחות.
פרחות רבות מתות להצטלם עם התחפושות והמתחפשים נענים לשיגעונם.
יש שלא נפרדים מכלבם אפילו בתחפושת.
ויש כאלה, שאולי לחסוך בייביסיטר מצרפים את הילדים לתחפושת.
לפעמים נמאס לגור האריות לשבת בעגלה.
המשפחה החרוצה מתחפשת לדבורים.
מעט ילדים מתחפשים, כאן ילדת דונלד נהנית להשליך קונפטי בקהל.
בכל זאת הנה כמה מסכות אחרות
הסטודנטים לרפואה -למיכל
ואיש הלגו - לרז
לפנות ערב עולות מסכות על הבמה ועוברות בשורה, לבחירת המסכה המצטיינת היומית.
גם אנחנו בילינו - בשווקים.
עם המתחפשים.
ועם בקבוקי היין
בהרמת כוסית חגיגית אנו נפרדים, ולא נלאה אותכם בספורי קמפוס גולן שהתקיים יום אחרי שובנו.
נאחל שמחות ופורים שמח הבעל"ט, בתקווה שנלמד לשמוח מהגויים. אגב חגיגות העדלידע הראשונות נקראו קרנבל.
