לאחר שסוף סוף הושלמה הנחיתה
שלנו ממסע איסלנד – התקבלה המזוודה האחרונה - נוכל לספר על הרפתקאותינו.
לא היינו בוחרים טיול כמו הטיול לאיסלנד בשום מקרה אחר: חברת נסיעות
דתית, קבוצה לא מוכרת של מורים שחלקם דתיים, (פרט לארבעה ממכון אבשלום), טיסה לא
נוחה שמגיעה בסוף יום הטיול הראשון (כי הצטרפנו מאוחר ולא היו כבר מקומות בטיסה
המקורית). כל זאת הייתי מוכן לסבול בגלל מדריך הטיול פרופ' עקיבא פלכסר המורה
המצוין לגיאולוגיה במכון (אבשלום) שהוא גם אדם שנחמד לטייל אתו. – כי איסלנד האי
הגעשי הוא מקום שיש בו הרבה גיאולוגיה, וכמעט שום דבר אחר. אבל יומיים לפני הטיול
הסתבר שעקיבא לא יבוא בגלל מחלת אשתו.
טוב אז מה היה לנו בסוף בטיול? המון גיאולוגיה: סלעי בזלת, הרי געש,
מעינות חמים וקרחונים. אבל הנושא הנוסף ולא פחות חשוב בטיול היו המזוודות,
בהן עסקנו בטיול ולאחריו. מה העניין? פשוט מאד לאיסלנד מגיעים בטיסת המשך מאירופה, והפרש הזמן בין שתי
הטיסות הוא כשעה וחצי וכל עיכוב בטיסה הראשונה מבטיח איחור לשנייה ואי הגעת
המזוודות, וכך היה. אני שזכרתי את המקרה הדומה שהיה לנו בטיסה לסיאטל, שקיבלנו את
המזוודות למחרת, בחרתי לטוס מוקדם יותר ולחכות את היום באמסטרדם, ואכן הטיסה מהארץ
באל על איחרה להגיע וכל נוסעיה (פרט לנו) קיבלו את המזוודות במשך ארבעת ימי הטיול
הראשונים ובחלקן עם רטיבות בפנים. ואילו בדרך חזרה נקמה החברה האיסלנדית באל על,
איחרה בשעה וחצי הכריחה אותנו לרוץ בשדה התעופה למטוס לארץ, לנחות בלי מזוודות,
ולבלות שעה אחרי הנסיעה במילוי טפסים. השהיה באמסטרדם נראתה לאימא כאסון טבע נורא
כי היא עלולה לפגוע בשנת הצהריים שלה, כך שהיא טרחה להזמין מלון יום, וכל הבילוי
באמסטרדם הסתכם במנוחה שלה במלון ואכילת צ'יפס.
 |
| צ'יפס |
אחרי הנחיתה המאוחרת בלילה באיסלנד, התחלנו למחרת את הטיול וכפי שתראו יש שם הרבה מפלי מים. מפלי המים הם אמצעי לייצור חשמל שהוא ניתן לתושבים בחינם. במקומות קטנים ורחוקים מתקין בעל החווה גנרטור בנחל הסמוך ומפיק לעצמו חשמל כאוות נפשו.
בהמשך נסענו אל הקרחון הקרוב. באיסלנד הקרחונים מכסים כמעט חמישית מהשטח, יש להם תמיד אגם בתחתיתו וגם נהר הזורם מתוכו ומגיע למפלים אגמים לגונות יפים ומשובבי נפשם של התיירים. על הקרחון הזה שהוא מהקטנים עמדנו לנסוע באופנועי שלג. כאן אתם רואים אותי בלבוש מתאים לרכיבה ואת אימא בוכה ומשכנעת אותי לא לנסוע באופנוע. היא נסעה על ידנו על הקרחון בג'יפ.
 |
| האופנוען |
הקרחון לא תמיד לבן הרבה פעמים הוא מלוכלך באפר מהתפרצויות של הרי הגעש.
מהקרחונים המשכנו לנסוע באזורים של בזלת צעירה שעוד לא הפכה לקרקע וכל
מה שגדל עליה זה חזזיות, צמחים ירודים המסוגלים לגדול במקומות קשים (אצלנו במדבר).
יש גם משטחים גדולים של טחבים. בכלל יש מעט צמחים באיסלנד גדל בה רק עץ בר אחד
ושיח מחטני יחיד.
את איסלנד מקיף כביש אחד סלול ארוך סביב לאי קרוב לאזור החוף, ורוב
הדרכים החוצות את האי הן דרכי עפר, שעבירות לרכב 4X4 וצריך לחצות בהן נחלים ולגונות. האוטובוס שלנו
היה גבוה והנהג מעולה וכך חוצה נהרות.
אבל לא כולם מוצלחים כמהו, איטלקייה בג'יפ עם ילד מאחור נתקעה, והנהג שלנו קשר חבל וחילץ אותה.
כמובן אחת האטרקציות של איסלנד הוא מקום הפרדת הלוחות התת אוקייניים
הנעים האחד לכיוון אירופה והשני לכיוון אמריקה, לא ויתרנו כמובן, על צילומים של
רגל פה רגל שם.
 |
| שתי יבשות בשתי דקות |
אימא מעל
השבר המפריד בין הלוחות המתרחקים.
וזה מראה השבר (במקום אחר)
באזורי הפרדת הלוחות מרובים הרי געש, ואיסלנד מלאה מהם, גדולים וקטנים
ובצורות שונות מדי פעם פעילים.
זוהי למטה קלדרה בועה גדולה של גזים ולבה שהתפוצצה ויצרה צורת קערה, בה
נוצר אגם גדול. בתוכה הייתה התפרצות נוספת מאוחרת, שיצרה בריכה חמה. אגב, גם הcrater lake- הוא קלדרה (=קדרה
בספרדית).
וגם כל הגבעות הקטנות למטה היו הרי געש קטנים.
וזה סתם אגמון חמוד, בלוע.
המשושים של הבזלת מופיעים כאן בשלל צבעים ותנוחות.
אבל הרושם העיקרי באיסלנד הוא שפע המים, הכמות במפל הבא מספיקה להציף
את ישראל כמה פעמים.
מים יש גם בלגונת הקרח לרגלי הקרחון, שצפים בה גושי קרח, ששטנו סביבם.
לא הראיתי את הגייזר והמעיינות החמים המספקים גם מים חמים חינם לתושבי
האי לחימום ורחיצה. זה לא כל כך קשה כי כל אוכלוסיית איסלנד היא בסך
הכול שלוש מאות אלף נפש.
הארץ יפה מאד, ההדרכה שהייתה לנו מעולה, הקבוצה חביבה.
נהנינו וחזרנו עייפים אך מרוצים.
סיפורים מהארץ במייל הבא.
אבא
