1. פסטיבל התיאטרון בעכו
כנהוג משנים רבות נסענו בסוכות לעכו, שם אכלנו חומוס אצל סעיד ולנו
בלוחמי. ביקרנו אצל רוני אכלנו אצלם ארוחת ערב עם הילדים ועם עמליה שעודכנה בחדשות
משפחתיות. ביקרנו בארבע הצגות מהן שתיים היו נפילה יצאנו מהשוק בעכו עם מלאי חדש
של מגבים, אחד שמור עבורך.
 |
| כפי שאתם רואים הכל בעכו כרגיל, יש מקום לשתות ולצפות בקהל האורחים |
2. ביקור המכינה
המכינה של שי באה לשבועיים לעבוד באיזור תל אביב, להרוויח כסף למחיתם. הם עבדו אצל "נייק" בחלוקת ערכות משתתף לרצים במירוץ הלילה בתל אביב. שי שאל אם יוכל לישון אצלנו, הסכמנו כמובן הרי קנינו מיטה חדשה המתאימה למימדיו. אבל אחר כך הוא בא ושאל כמה אנשים נוכל לארח יחד איתו, אין בעיה לדבריו הם יכולים לישון במרפסת בשקי שינה. הסכמנו על עוד שניים (לא במרפסת). אבל אז צצה בקשה נוספת לבשל במטבחנו את ארוחות הערב לכל החבורה מהפרודוקטים שלהם. אמא כמובן מהססת ובסוף מסכימה. היא עוד לא יודעת מה זה אומר. אנחנו נסענו לעכו וכשחזרנו מצאנו מרפסת מלאה מזרונים וארגזים מלאים ירקות ושימורים, בחדרים היו תרמילים וקיטבגים עם פריטי לבוש שונים. בדילוג על הערימות הצלחנו להגיע לרוב הדברים הבסיסיים בבית.
בבישולים לא סמכה אמא על תורני האוכל (כל ערב זוג) הפשילה שרוולים, ובישלה להם ארוחה שהיתה לדבריהם משודרגת.
אבל זה עוד לא הכל
ביום חמישי היינו לפני הנסיעה ל"סופשבוע שאר ישוב" שהתקיים בבצת עם השבט בלי שי ואילת. ואמא רצתה שההכנות לסופשבוע יהיה בלי לחץ ובלעדיהם, אבל שי אמר שהוא יהיה התורן ויכין את האוכל כך שלא יסתובבו יותר מדי במטבח – צריך להכין גם לסופשבוע אוכל. שי הגיע מאוחר כי לא שחררו אותו בזמן אבל אמא הוכיחה את כל גדלותה ואפילו הכינה את האוכל לעשרים ושנים גולנצ'יקים (בפוטנציה), קטן עליה, היא כרגיל מכינה די לגדוד.
אז התעוררה בעיה חדשה בדרך כלל הכינו את האוכל אצלנו ואכלו בחצר בית הספר, אבל ביום חמישי הסתלקו הרבה והקבוצה הייתה קטנה יותר, שי הציע שיאכלו אצלנו במרפסת ב"קפה שחורי". נו מה היה הסוף כמובן שהם אכלו שם, בתיאבון רב בלי להשאיר פרורים.
אבל למען האמת עלינו לציין כי כשחזרנו מהסופשבוע היה הבית ריק מכל הציוד חוץ מזוג מכנסיים של אוהד שנשכחו וגם היה יחסית נקי.
שי הוא בכל זאת נכד חמוד.
ועל הסופשבוע בפעם הבאה.
