מטיילים בארץ

אנחנו כל הזמן מקבלים דיווחים מארה"ב על הטיולים שבן עושה, במסע ההיכרות שלו עם מולדתו, בלווי משפחתו .
אפשר עוד לחשוב שבארץ לא מטיילים, אז כדי להזים זאת  ראו את  הדברים הבאים.

אז מה היה לנו? קודם כל יום מכון אבשלום, המתקיים אחת לשנה, והפעם בירושלים.
היו מבחר מסלולי טיול והתמקמנו בשני מסלולים: אמא בשוק מחנה יהודה ואבא בשביל ירושלים, לא מפתיע!

אמא סיימה את הסיור עם חבילת  רוגלך שהצליחה לקנות בחטיפה בזמן הסיור.

אבא פסע בשביל בין ההרים:

מסלול הסיור הסתיים באנדרטת התאומים (לזכר הפיגוע בניו יורק)

ובסוף  כל הסיורים התאספנו כולם בגן החיות התנכי, טיילנו בו והתכנסנו בסוף לתכנית שירים של רוחמה רז.

 

 

היה לנו סיור נוסף בירושלים של הכתה של אמא במכון אבשלום.
                                           הסיור עסק ביחסי הדתות בירושלים, כאן בכנסיה הרוסית:

 

בככר ספרא הציגו כריות בטון מעוצבות:

אבל החלק העצוב בטיול הוא התגלית שמסעדת חן (הממולאים) נסגרה. גילינו זאת אחרי מסע מזורז לארוחת צהרים.

היו לנו כמה אירוחים מרגשים (כמו עם רינה הבשלנית והורי ורד).

הייתה סעודת שבועות חלבית עשירה, עם כל השבט שבארץ, חוץ מאיילת, שהפסידה ארוחה צמחונית מפוארת.

למחרת בחג טיילנו בכרמל עם בני שני, והלכנו לראות בפריחת השושן הצחור (אמא קיבלה זר של שושן לפני החג).

 

בדרך נהנו נתנאל ויעלה מהבמבה ומהמאבק על השקית:

 

וכמובן אי אפשר לסיים  טיול כל כך מוצלח בכרמל, בו הצליחה מיכל להראות לאבא לראשונה שושן בפריחה, בלי ארוחה טובה בדאלית אל כרמל:

 

        


 

ילדים בנפאל

כשחזרנו מנפאל שם טיילנו בהרים ובערים

 

חשבתי שכדאי לספר גם לילדים סיפור שיעניין אותם יותר,  על הילדים בנפאל.

ברחובות הערים אפשר לראות משפחות מטיילות, ועמן הילדים אבל אין שם עגלות ילדים ואת  הקטנים לוקחים על הידים

                                              נחים בדרך

                                          במקומות מעניינים מצטלמים:

                                         מנסים להרגיל את הקטנים ללכת ברגל:

                                          בעיר הגדולה אפשר גם לנסוע באוטובוס, אבל צריך לחכות:

                                         או לרכב ולהרכיב על אופנים:

 

                                         או  על קטנוע עם המשפחה:

                                        בערים ,מחוץ לערים ובכפרים הילדים הקטנים תמיד נישאים,
                                                       על גב אמא:

על אבא:

                                             וגם על האחות:

לסיום תמונה של ילדה נפאלית חמודה:

 

 

יש לי עוד תמונות וסיפורים על משחקי הילדים, על הלימודים ואפילו על הכינים. אם תרצו אספר בפעם נוספת.