יום שלישי, 26 בפברואר 2013

פינוקי עוגות

לבקר את אורית זאת חגיגה,
ידוע שאין חגיגה בלי עוגה.
לכן לכך אורית דאגה,
בעוגה מצוינת לקראת נחיתה.
טרחה והכינה עוגת יומולדת,
עוגה חגיגית ומפוארת,
רבת שכבות,
ללקק אצבעות.
הגיעה המשלחת המזומנה,
לבית משופע בחולי צינה,
טעונה אקומול ואנטיביוטיקה.
עם בוא האורחים התנור לא נרגע,
להמשך מתוק של החגיגה,
וכל פעם מחדש עוגה:
נאפו הבראוניס הידועים,
לשמחת כל הלקקנים.
ואין סוף למאפים, 
נאפתה גם עוגת השבלולים,
עם קרמל התפוחים.
ולא תמו מאפי הפלאים,
לכן ממתיקות כזאת איננו מסתלקים.
כי יש לציין גם את שאר המתוקים
שאותנו סובבים משמחים ומחבקים.

5 תגובות:

  1. הילדה הזו מסובבת אותך על האצבע הקטנה. מה זה שירי ההלל לעוגות?
    לא נסחפנו? כולה עוגה.
    היה מספיק להסתפק בשיר הידוע:
    עוגה עוגה עוגה
    במעגל נחוגה...

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא חושבת שאת מקנאה בי על השיר, כמו שאת פשוט המומה מההצלחה שלי להפעיל את המצפון אצל אבא (אחרי שנים שכולנו מנסות).
      ובכן, פיצחתי את הנוסחה: פרצוף מאוכזב בשילוב עם בטן של חודש תשיעי (נו, כבר, מתי את יולדת????).

      תבדקי את העניין

      מחק
  2. מחמם את הלב ואת התנור

    השבמחק