בין לבין - מצולנט עד לשמים (בטיסה)

חורף ישראלי. נע בין  גשמי זעף ורוחות עזות, לימים אביביים וכמעט חמסינים,  שבהם התיירים לובשים מכנסים קצרים. אנחנו כבר כמעט על המזוודות ועם ראיזע פיבער (קדחת נסיעה). אבל זה לא גורם לשיתוק הפעילויות. אנחנו מטיילים מעט, פוגשים חברים ורצים לקנות בהתאם לשגעונות של הנכדים והבנות.

ביום ששי יצאתי לטיול למערת אבשלום לשמוע על המחקרים הנעשים בה. במערה עשו שיפוצים ושינו את התאורה לצבעונית,זה כדי למנוע התפתחות אצות על הנטיפים:

כיוון ששי לא הגיע לצולנט, ובא לחופשה רק בשבוע שלאחריו - נתבקש פיצוי. כשבא לחופש כשהוריו בטיול, הסבים האחרים בחו"ל, ואנו היחידים שנותרנו לטפל בחיל הבודד.

סבתא הכינה ארוחת צהרים חגיגית, עם ההורביצים וקציצות שהכינה בעזרת כף הגלידה החדשה שהבאנו מסונאמי בבוסטון:

נגה כמו כולם אכלה מהארוחה בתיאבון:

דנה התעניינה איך זה להיות חיל - לפי הכתוב בתעודות:

והחברה שיחקו אחר כך בענין רב שעה ארוכה:

אל תחשבו שלא הכינו צולנט בשבת שאחריה, שי  יצא שוב לחופש בששי -  והכינו צולנט נוסף אחרי שבועים, אבל זה לא תקדים, לדברי סבתא.

דנה יכלה לראות פה את הציוד (בחלקו) ששי סוחב בין  הבית לבסיס בחופשה:

הגענו גם ליומולדת המשותפת של יעלה ונתנאל, וכמובן  שתי עוגות אפתה סבתא כנהוג וכדרוש:

אפשר לראות שלא משעמם בארץ, בלי להזכיר את הבחירות, שרואים באינטרנט. בין איסוף ספרים לכל יושבי הגולה הקטנים עם הגדולים, התחלנו לבדוק מה קורה עם כרטיסי הטיסה. התחלנו לברר ביום שני והנה עדיין לא ברור שיש כרטיסים. כל יום שלישי התקשרנו ועדיין אין תשובה חיובית. הבוקר (רביעי) קמה סבתא נחרצת ונמרצת אחרי שלא ישנה כל הלילה והחליטה לחפש כרטיסי טיסה. אחרי שלא הצלחנו לתפוס את הסוכנת עינת בבוקר בטלפון למרות שהבטיחה לצלצל לנו אתמול. הקיצור הצליחה לקנות כרטיסים. שלחנו לעינת מייל והיא התקשרה נרגזת שיש לה מאתמול כרטיסים. היא לא הצליחה להתקשר אתנו בערב. כך קפצנו מאפס כרטיסים לארבעה. בריצה מהירה של האם והסבתא האולטימטיבית הצלחנו לבטל את הכרטיסים החדשים, הודות לאדיבותה של הפקידה הנחמדה שמכרה לה אותם.  

אתם מכירים את השיר:...It's a long way to Boston