סלובניה

אחרי נפאל יצאנו לסלובניה, להספיק במהירות, לפני שמיכל ומשפחתה יקדימו אותנו בטיול לשם.
                             וגם קבענו לעצמנו שבמשך הקיץ  גבקר בנתב"ג רק באגף הטיסות הנכנסות.

                                עם חברינו הגיאולוגים נחתנו בלובליאנה, ועלינו על גשר על נהר לובליאנה:

סלובניה היא מדינה ששולט בה הצבע הירוק. מחצית משטחה מכוסה יערות. מים זורמים בנהרות ואליהם  והרבה מפלים, קטנים וגדולים:
                                   

 

הגענו למלון נחמד בעיר בלד. זה מלון למשפחות עם  פינות משחקים לילדים, צעצועים וקישוטים:

                                         בחדרים  הקירות מקושטים בציורי ילדים ממוסגרים:

 

במסעדת המלון פיסלו  ירקות בחן:

 

 

בבלד, במסעדה של מלון פארק, שעל שפת אגם בלד היפה,  יש קרמשניט שהמדריכים טוענים שהוא הטוב בעולם, טעמנו כמובן, והיה באמת מצוין.

פגשנו שם במלון מולנו, קבוצת מטיילים מבריטניה שעשו טיול של 1500 ק"מ הלוך, במכוניות עתיקות משנות השלושים.

חשבנו שרועי ואורית יצטרכו מכונית חדשה כשיגיעו ארצה, ורצינו להציע להם את אחד הדגמים, אבל התקשינו בבחירת הצבע המתאים למכונית.

כפי שרואים בתמונת האגם, יש על מצוק טירה, יש הרבה טירות בסלובניה ואל זאת טיפסנו.

דבר מעניין ומיוחד ראינו בעיר רדובליצה, מוזיאון הדבורים. בעבר נהגו לצייר על חזית הכוורת ציור שסימן את הכוורת, היו שטענו שהדבורים מכירות את הכוורת לפי הציור, אולי, אבל בודאי בעלי הכוורת זיהו את כוורתם לפי הציור. הציורים האלה הם אמנות עממית יפהפיה שנעלמה, במוזיאון נאספו כוורות מצוירות מהמאה ה-19.
.

                         יחד עם שאר כלי הכוורת ,כמו עגלה להעברת הכוורות (עמוסה כוורות לא מצוירות):

הגבול בין סלובניה לאיטליה היה זירת קרבות קשה במלחמת העולם הראשנוה, בין אוסטריה לאיטליה. היתה שם מלחמת חפירות קשה עם אלפי הרוגים.
                                               מוזיאון המלחמה  מספר עליה.

היו שם גם קרבות פרטיזנים נגד הגרמנים בזמן מלחמת העולם השניה. הקימו שם בשטח שכבשו הפרטיזנים בית חולים נסתר שנחבא בקניון ושוחזר.

אבל את רוב הזמן בילינו בטבע היפה של סלובניה וקרואטיה, בין עצים נהרות אגמים ומפליים..

 

 

לאחר מסעותינו הרבים השנה, החלטנו לקחת חופש מטיסות יוצאות למשך חודשיים. חופש נעים לכולכם .