יום שבת, 30 ביוני 2012

שי מסיים

שי סיים את המכינה ונערכה בירושלים מסיבה, אליה נסענו עם אחיו והוריו.
                                              תראו את שי בבלגן בחדרו בירושלים לפני הפינוי

                                                       מקבל אורחים חשובים

דואג  לכיבוד לאורחיו

                                   מסביר ליעלה ונתנאל איך לטפל בתינוק (עידו של גיל, אומרים שהוא דומה לרז)

עם החברה

                                                                        ועל הבמה

                                                               ויעלה על הראש

בלי להכנס לפרטים היו לנו השבוע עוד מסיבות סיום שנה במכון אבשלום ובסדנת הצפריים, אבל לא נדווח,
אלא רק נביא את מה שכתבתי לצפרים:

פרחו גוזלים
ננטשו הקינים,
נשמע משק כנפים
העופות ממריאים,
יוצאות לנדידה
להקות צפרים.
עפות ודואות
מעל בקעות והרים,
חוצות ימים
בין המיצרים.
במסע בדרך
בין דאייה לגלישה,
צפור ותיקה
מקנה מידע
לצעירה חדשה
על כללי הנדידה:
זהירות צריך לנקוט
בבחירת מקום לנחיתות,
למצוא שטחים לחניה בטוחים
ללא הפרעה הרחק מטורפים.
לדלג על אזורים שם שורצים ציידים,
היורים לחלל ומפילים חללים.
הם חולפים בדרכם, צופים ורואים
קבוצת אנשים נושאים מכשירים.
שואלת הצעירה האם זה מסוכן?
האם עלולים להיפגע כאן?
לא, אלה אנשים זרים ומוזרים
טיפוסי פפרצ'י המכונים צפרים
עם מצלמות טלסקופים ומשקפות,
עוקבים אחרינו בלי הפוגות,
נלהבים מצלמים סופרים ורושמים,
מי יבין את שיגעונות האנשים.
גם אנחנו לא נבין,
אבל נמשיך בשיגעון
עד טיפת הכוח האחרון.



אבל היה גם לילה לבן בתל אביב ביום ה' 28/6 ועינת ידעה להגיע אלינו בזמן מתאים ולא נפרט את כל מה שקבלה.
ברקע האירוע היה הריב עם ראש העיר אחרי שהיה טיפול אלים במפגינים שניסו לחזור לשדרות רוטשילד.
אנחנו התחלנו את הסבוב בככר ביאליק שם הייתה הופעה לילדים. בגלל הפרשה האלימה ביטלו חלק מהאמנים את השתתפותם, ואחרים הסתפקו בעקיצות לראש העיר בהופעתם. המון הילדים וההורים האזינו וקיפצו לקול השיר "גברת עם סלים" ושירים אחרים אני מתאר לעצמי שגם יעלה נגה שיר ורז היו שמחים להשתתף באירוע זה תראו איך זה נראה:
אחרי זה המשכנו ונחנו קצת (לא הפיות) ב"פיצה פצה" והלכנו לראות את הופעתה של אתי אנקרי. היה דוחק בכניסה וחיפוש מקום אבל התמקמנו בהצלחה, וצפינו באתי אנקרי שנראית רע ולבושה איום ,אבל עדיין שרה יפה.
בשבת בצהרים נערכה אצלנו ארוחת חגיגית חגיגית לכבודו של שי שסיים מכינה ונוסע ,ולטובת כל מקבלי התעודות הטובות, שם נאמר:
הוא אחד ואין שני
זה נכדנו שי שני,
הבכור להורים ולסבים,
עדה גדולה של אוהבים.
קיבל חיבוקים ופינוקים
וגם עמד במאבקים.
ברכות מלב לאיש צעיר
הולך לקראת שרות סדיר.
בלי מלים להכביר
דברי מוסר להעתיר
בלי להסביר
או להעיר
נבקשך היה זהיר,
נאחל שירות סביר
שתסיים שמח בשיר,
ובחיוך רחב.
תזכור אין מצב
אותך תמיד נאהב.


סבתא הפליאה בבישוליה, וראו איך כולם מותשים אחרי הארוחה:
עייפים ומרוצים סיימנו את ארוחת הצהריים ב20.00, לאחר מספר טעימות נוספות, אינפורמציות נוספות תוכלו לקבל משי כשיגיע (עם הספרים).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה