יום שישי, 18 במאי 2012

סכום הגלות

אז מה היה לנו בארהב?
היו כמה דברים:
המארחים: אורית ורועי מקסימים ומאד מוצלחים , דאגו לנו אירחו אותנו מכל הלב


ושעשעו אותנו  אפילו בקרקסים: קרקס "ביג אפל" וקרקס הילדים המקרקסים כל דבר.

ושם הופעת הליצנית בקטע היפה והחיה:
הופעת הליצן במשקפיים:

 וצמד המתופפים בשילוב הופעת סטריפטיז:
הם מתפלאים על ההופעה המוסיקלית בלי השתתפותם:

הילדים: מתוקים מאד נבונים ובעלי כושר המצאה למשחקים ותעלולים. רז משוגע על מקלות, ומפעיל אותם סביבו:
חולצים נעלים בכל הזדמנות, ובעיקר כאשר לא רצוי, ואם אפשר לטבול במים זה מעולה:

טיולים: מסע לוושינגטון (די סי) עם אורית רועי והילדים, טיולים עירוניים בניו יורק ובוסטון. 
פריחות אביביות: את הדובדבן בוושינגטון איחרנו, בברוקלין ראינו את עץ הדובדבן האחרון הפורח בחלקת הדובדבן וברידינג הייתה עוד פריחה מלאה בפרוור, של דובדבן הנוי:
פריחות הצבעונים בעיצומן אם כי השיא כבר מאחורינו, ראו את השילוב בין הגזעים השונים באמריקה:
והשיא כעת הוא של הרודודנדרון בבוסטון, שכבר הראינו קודם. נוסף לכך פריחות מרהיבות בגנים ובגנים הבוטניים של לילך אדמוניות ושאר ירקות (גם ירקות ממש).

אוכל: הטוב ביותר שאכלנו היה הקבב של אורית ועוגת קצף וקצפת של אמא.

 למסעדות הטובות נדרש לבוש פורמלי - לא ג'ינס אבל עניבה.לכן האוכל שאכלנו היה בדרך כלל אוכל המזדמן  בסביבה,
ויש לבדוק היטב את האוכל האמריקאי:

בעיני שיר האוכל מוצא חן מאוד:

קניות: בעיקר בגדים וכאן ראו אותנו בתצוגת דגמי האופנה האחרונים:


מוזיאונים: בוושינגטון חינם ומלאים קהל (משפחות מטיילות), בניו יורק בתשלום ומלאים קהל (בתי ספר), בבוסטון לא מלאים ונוח לראות (בפרט אם משתמשים במנוי של אורית).  הרוב מעניין אבל יש גם ג'יפה (בגוגנהיים בתשלום).
ראו את ההתענינות הנוער ביצירתו של קולדר בוושינגטון:

פרסומות: צריך להתייחס שם בזהירות, ראו את הפרסום לחלום הדייג:
ואת המציאות הקשה:


הנסיעות: באוויר וביבשה, ארוכות ומעייפות. ראו את רזי שמעיניו נשקפים קשיי התחבורה.

אם רווח הזמן בין הטיסות גדול צריך לחכות במתח כמה שעות עד להודעה על השער לטיסה הנמסר בהיתרו רק חצי שעה לפני הטיסה. אם רווח הזמן קצר, צריך לבלות את כל הזמן במעברים מהירים מאיזור הנחיתה לאיזור הבדיקה הבטחונית וממנו במהירות לכיוון השער הדרוש שלאחר הליכה מהירה עליה במדרגות וירידה במדרגות תגיע ליציאה לשער שלך שממנה עליך לנסוע אליו עוד רבע שעה ברכבת ולהגיע לשער כבר בזמן שהעליה למטוס בעיצומה.
כדאי לכן אולי להשתמש בשיטות הישנות:

טלפונים: חוץ מריקודי עם הם יודעים הכל, דרכים ורחובות, מקום מסעדות וההמלצות עליהן, מיקום מלונות והמחיר הזול ביותר שלהם בסביבה. מתי ובאיזה שעות פתוח בכל מקום וכולי וכולי. זאת הסיבה שכל אחד ברחוב ובכל מקום אוחז בידו מכשיר ומלטף אותו בחיבה והערצה גלויה לא הפסק, ומניח לו רק מתוך לחץ.

3 תגובות:

  1. היפה והחיה הא?
    לא נורא, נתחשבן בביקור הבא, מתי אתם באים שוב פעם? אנחנו כבר מתגעגעים. היה כיף לארח אתכם וגם לקרוא את הפוסט - נורא צחקנו!


    חנה - עדכון חשוב: קנינו לרז נעליים עם שני סקוצ'ים ענקיים לכל רגל שמתהדקים חזק חזק. זה כלקח על מה שאת עברת בנסיעה איתו. עכשיו הנעליים כבר לא מעופפות להם בספונטניות.

    השבמחק
  2. כמה טוב שבאתם הביתה...

    השבמחק
  3. שכחת לציין "קבב עטור הפרסים מתחרויות בינלאומיות" של אורית (בהנחה שמקום רביעי נחשב כ"עטור פרסים").

    היה כיף גדול, תבואו שוב

    השבמחק