ספורים נוספים מהגולה

יצאנו למסע של עשרה ימים

עם אורית ורועי ושני הקטנים

האוטו מלא שירה ורננה 

רז מזמר ושיר לו עונה.

לא להאמין כמה שירי ילדים על מילותיהם ומנגינותיהם הם יודעים ושרים. הם מתנהגים יפה בנסיעות, שיר תופסת חיתול ומוצץ ונרדמת למשך כל הנסיעה. רז לפני שנרדם, מנסה להקשיב לדיסק שירי הילדים ואחר כך מתחיל לשיר את המחזור בעצמו ביחוד את החביבים עליו ואוסר על אחרים כמו סבתא למשל, להצטרף לשירתו. לפעמים שיר בין תנומה לתנומה מצטרפת. יש לרז שאלות לסדר היום מה התחנה הבאה מסעדה או מלון ואם יש בו בריכה.  כאשר עוצרים ויורדים מהאוטו  מתרכז רז בתחביביו העיקריים חיפוש מקלות גדולים ככל האפשר, ואיסוף של דגימות קרקע וצמחים של הסביבה. שיר לוקחת את תפקיד המבוגר האחראי סופרת ובודקת אם חסר מישהו ולאן הלך. הילדים חמודים עירניים וסקרנים , שיר צחקנית ומנסה להצחיק ולהראות לכולם את מייטב כוחה בקפיצות. רז מתעניין בצד הטכני של הדברים, בנוסף לאיסוף הדגימות, ואוהב לבדוק כפתורים במתקנים  ובמנגנונים שבסביבה, כמו למשל כפתור פתיחת  הדלת של האוטו, אותה פתח אחרי שפתח את החגורה בכסא שלו  מוכן  לקפוץ לכביש...  בקושי עצרו אותו

על עוללות הטיול שלנו אל וושיגטון ודאי דיוחו לכם או עוד ידווחו. אנחנו נסענו להראות לילדים איך נוסעים בעגלה וסוסה שבשדה תרוץ - כמו בשיר מהדיסק שהם שרים כל הזמן. כך ראינו מרחוק מאוד איך חורשים במחרשה וסוס, ועגלות רתומות לסוסים של האיימישים. הילדים נהנו ביחוד משוק האיכרים בו אפשר היה לנסוע בו חופשי באופניים. משימות נוספות היו כמה שמורות עם פרחים ועופות ואפילו דורסים דואים

אבל המטרה המוגדרת הייתה לראות בפריחת הדובדבן בוושינגטון. המזל הגדול שלנו היה שבדרכנו בין השדות ליד עיירה   בשם רידינג עברנו ליד שכונה ובה שדרות עצים פורחים בורוד , היו אלה עצי דובדבן נוי עם פרחים מלאים, בשיא פריחתם. בוושיגטון כמובן לא היה כבר שום דובדבן פורח, אבל היו הרבה מוזיאונים ואפילו עם בריכה בחצר

לוושיגטון העיר

נסעו   רז ושיר

בצהלה ושמחה

הגיעו לבריכה

ואל מול רז

שט לו ברוז

בשמחה השניים

חלצו נעליים

וטבלו רגליים

בבריכת המים

אבל בינתיים

נרטבו המכנסיים

רז טוען בתוקף שהמכנסיים שלו לא נרטבו

את הילדים הובלנו בעגלה במוזיאוני וושינגטון, הודות למימדים הנפוצים של אמריקאים רבים נבנו כל הפתחים כך שהעגלה עברה בהם בקלות רבה. אחרי שנהנינו מפריחות הצבעונים והרודודנדרון ושאר ירקות (באמת שתלו צמחי ירקות לקישוט הרחובות, כנראה בהשפעת הגינה של גברת אובמה) הגענו סוף סוף לניו יורק, ושם חגגנו את סיום הטיול בבייקרי

בניו יורק עשינו השלמות למה שהיה סגור בפעמים קודמות. בגוגנהיים ראינו תערוכה ענקית של גרוטאות מכוניות וסתם פחים שמילאה את כל החלל הפנימי של המוזיאון - מאה פריטים. זוהי תערוכתו של גדול יוצרי הגרוטאות

 !שנפטר בראשית השנה, וזאת תערוכה רטרוספקטיבית לזכרו. תזהרו CHOICES
מזל שבמומה היתה רק גרוטאה אחת שלו, אבל היה המון קהל וגם סיפור מעניין של ציורי קיר שהכין דייגו רביירה לרוקפלר סנטר ורוקפלר ביטל בגלל שדייגו הכניס לשם את תמונת לנין. טיילנו ברוח עזה בגן הבוטני של ברוקלין, אחרי הפסטיבל היפני לכבוד פריחת הדובדבן שנסגר וזכינו לראות את הדובדבן האחרון הפורח וגם את פריחות הלילך והאדמוניות היפניות

ברוח העזה ביקרנו בגן העילי, הרוח הביאה להצטננות סבתא,שהגיעה בשארית כוחה חולה לבוסטון.