גיאולוגיה של שיטפונות

יצאנו לקמפוסון גיאולוגי במדבר יהודה ללמוד על מצוק ההעתקים, שהוא קיר הסלע ממערב לים המלח. התחזית לסוף השבוע הייתה גשום וסוער, אבל כידוע מדבר יהודה נמצא בצל הגשם והקמפוסון לא בוטל. בכדי ללמוד על שכבות הסלע נוח לראות וללמוד זאת בנחלים ובוואדיות החותרים בסלע לעומק ומגלים את שכבותיו. לכן טיילנו בנחלים, ובחרנו באלה שלא צפוי בהם שיטפונות, בשונה מהתכנית המקורית.

הלכנו כל היום הראשון, ואימא בגלל בעיות הברכיים לא הלכה אלא בילתה את כל היום עם נהג האוטובוס, שסיפר לה את כל תולדות חייו ונישואיו הרבים. אני הלכתי כל היום ללא קושי. חזרנו לאכסניית מצדה ושם התמקמנו ולנו. בלילה התעוררתי לכאבים חזקים בכף הרגל ולא יכולתי לדרוך על הרגל. במתיחות ומסג' של אימא עבר הכאב, אבל החלטתי  לא לאמץ את הרגל ביום השני. יצאנו למחרת באוטובוס, הגענו לנחל צאלים ומצאנו שלט:

 שטפון, התנועה נעצרה ועל הכביש עמלו טרקטורים בסילוק הסחף. מהצד השני של הכביש המוצף חנה המדריך במכוניתו, לא לבלוע ולא להקיא. הלכנו בינתיים לעקוב אחרי השיטפון, כהשלמה למה שהחסרנו אשתקד.

אפשר לחיך לא צריך לפתוח את המטריה

בינתיים אחרי התלבטויות מרובות מה לעשות וטיולים לאורך ורוחב המים הזורמים, התלבטו בתכנית להמשך.

הצלחנו לשכנע את הטרקטוריסט והוא העביר את המדריך לצד שלנו

הוא לא ויתר לנו ולקח לטיול בנחלים כאשר כמה מטיילים וגם אנחנו, הלכו אתו רק קטע מהדרך ובילו את שאר הזמן באוטובוס ובאזור המלונות. חזרנו לתל אביב עייפים אך יבשים (ומרוצים).