אתמול היה קור נורא בארץ 14 מעלות טמפרטורה מקסימלית בתל אביב. אני
הסתובבתי בעיר והיה קר.
לכן היום שהיה טיול צפרות עם הבטחה ליום קר, כשצריך להסתובב בשטחים
פתוחים ולחפש צפרים, אספתי את כל ציוד החורף שלא לקחתי לאיסלנד. לאחר חיפוש מצאתי
גופיה תרמית שעוד לא לבשתי אף פעם. סוודר צמר עבה שקניתי בניו זילנד ולבשתי אותו
מאז (כ15 שנה) כבר אולי פעמיים וכובע סיני עם ריפוד שחבשתי גם כן בשתיים שלוש
הזדמנויות. לבוש בכל הציוד הזה וגם בכפפות, יצאתי לטיול. במשך כל הטיול עסקתי
בלבישה והסרת הבגדים כמו בשיר: "כשהיא מתחממת פושטת את הסוודר" זה
באוטובוס בו מופעל חימום. וההמשך: "פושטת את הסוודר אז היא מתקררת"
כשיורדים מהאוטו לתצפית בצפרים. וכך לובשים ופושטים בגדים כמו בשיר שחוזר חלילה...
טילנו בנגב המערבי וזה היה מראה חדש לא רגיל ומרהיב, לראות את הכל מסביב מלא
שלוליות ובוץ אחרי גשמים טובים. מה שלא אפשר לאוטובוס שלנו לנוע בדרכי עפר בוציות
ולהגיע לכל המקומות בתכנית.
אבל בכל זאת ראינו גם צפרים. נסענו לקיבוץ גבולות וראינו שם את הדרורים
מבלים ברחיצה בשלולית שנוצרה מהגשם:
אבל את העיקר שראינו שם זה את ינשופי העצים. אלה דורסי לילה גדולים
ומרשימים, המועילים לחקלאים כי הם טורפים נברנים. ביום הם מסתתרים בין ענפי עצים
וקשה להבחין בהם ובלילה הם פעילים. בקיץ יצאנו לסיורי לילה לצפות בהם פעם עם רועי
ודנה, חיפשנו אותם ביער חולדה ראינו אותם יוצאים בתעופה לציד משאירים גוזל צורח
נואשות שניסינו לראות אותו ללא הצלחה למרות שבמשך זמן ארוך הוא צרח נואשות להוריו
שיביאו לו אוכל אבל הם חיכו עם האוכל כנראה שנסתלק. באותו סיור הסתפקנו בסוף
בתצפית בתנשמת צעירה שצרחה וקראה להוריה. בסיור שני עם שי הצלחנו לראות ינשוף עצים
צעיר וצורח.
אבל היום ינשוף בוגר גדול הסכים גם להצטלם:
תראו כמה הצבע שלו מתמזג עם צבע ענפי עץ האורן.
משם נסענו לחניון בארי ושם התחילה כבר פריחת הכלניות היפה של האזור,
עדיין לא בשיא הפריחה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה