יום שלישי, 11 בדצמבר 2012

מתאקלמים

נשארו לי חובות מהביקור בארה"ב כי לא כתבתי על הרשמים מהמלון בניו יורק, מלון "הדסון" בעיצובו של פיליפ סטארק (כאן צריך להצדיע). הגענו למלון אחרי הביקור בגוגנהיים, בתערוכת עבודות פיקאסו בשחור ולבן, תערוכה מרשימה ויפה שהייתה פיצוי על תערוכת אוסף גרוטאות המכוניות ש"ראינו" בביקור הקודם שם. כשנכנסו לחדר במלון דלקו הרבה מנורות מעל המיטה מעל שולחן הכתיבה ועוד. אבל מבט מעמיק הראה לנו שהאור הרב בחדר מתעצם משני הקירות המכוסים מראות מצידי המיטה בחדר. אבל הרווח בין הקיר למיטה מינימלי, והשולחן בעל המנורה המעוצבת הוא ברוחב של שולחן לילדים. אנחנו נכנסנו עם כל המזוודות שלנו לקראת הטיסה שלמחרת, וניתן היה למצוא להם מקום רק בעמידה ולפתוח רק על המיטה. הנפלא מכל היה מבנה השירותים, האסלה מוקמה בחלק הצר שרוחבו 90 ס"מ (מדדתי). מחוץ לחדרים שורת כורסאות במסדרון, מחסן מזוודות פעיל מאד בקומה למטה, בתוך מסדרון מהדגם של בתי החולים בארץ, פטיו יפה פתוח כלפי מעלה שהיה בו קר מאד, ובר אפלולי ונחמד. ראינו גם אורחים מלווים במזוודות ענקיות, אולי יש גם חדרים גדולים יותר, או ששכרו חדר מיוחד למזוודה. ואולי הם ישנו על המזוודה...


אבל נניח לביקור ולחזרה. איה אספה אותנו מהשדה, נחנו מעט ויצאנו לסוף שבוע בגליל בנושא צפרים. מזג האוויר היה נפלא חמים ונעים. השארתי במזוודה את כל ציוד החורף מארה"ב לטיול, אבל לא היה בו צורך אפילו בסיור הבוקר המוקדם. ראינו צפרים רבות וכמובן את העגורים שהסתובבו בכל מקום בעמק החולה, הם כמובן היו צריכים להפגין נוכחות, כי נערך באותו סופשבוע מירוץ העגור.


אמא חלתה בטיול וחזרה לשבוע מחלה, שרק טיפול באנטיביוטיקה מיוחדת הצליחה להבריא אותה (חיידקי המטוסים הם כידוע אלימים מאד).

בינתיים עמדנו במשימה של יציקת סביבונים בגן של נגה:


וכשאמא סופסוף החלימה, נסענו לראות ולחבק את הנכדים במזכרת בתיה. שי שהיה בחופשה גילה כשרונות חדשים בבישול. לאחר התייעצות של כל הגורמים במועצת המטבח:


הפשיל שי שרוולים והחל בעבודה, עם תמיכה של סבתא כמובן:


אין כידוע ביקור של סבתא בלי ממתקים למעוניינים:


וראו איך יעלה נהנית מכל ביס, למרות שהשוקולד של עלית ולא של ורד הגליל...


היה לנו גם אירוח חברים כולל את יהודית ובסוף החנוכה נדליק עם כולם נרות ונאכל לביבות וסופגניות, ונספר גם לכם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה