באמת מה יש כבר לספר על הסופשבוע, כולם הרי היו ומכירים את כל האירועים והסיפורים, אבל צריך אולי לספר ביתר פירוט לביג, שהיה שותף שקט ושמר וטיפל במרחקים. וגם השלמות לאילת שהעדיפה לישון במקום לטייל.
וגם רציתי לספר ולפרט גם מה הרגשתי הפעם.
יצאתי לסופשבוע בהרגשה לא נוחה, מזג האוויר היה נגדנו, הימים הצפויים היו החמים ביותר הקיץ. דאגתי לכך שהימים חמים מדי לטיולים ושהיה בחוץ, וחשבתי שצריך למצוא פעילויות עם מעט שהיה בחוץ. ולכן לא לקחנו מקלות ונעלי טיול.
התחלנו את הדרך עם עינת ומשפחת הורביץ בלבד ( בלי לדעת על המשימה/מזימה הנסתרת של השני'ם). דנה דרשה לפתוח את היום בביקור בפלאפל דבורה בכרכור. באנו לשם אכלנו ויצאנו למשימה הבאה, למוזיאון היקים בתפן. לאחר סיפוקם של היקים שלנו במוזיאון, והמשחקים בפינת הילדים, נסענו לכפר הנופש בכרמיאל.
השני'ם הגיעו, התארגנו ונערכנו לארוחת הערב. הערב נראה לי כרגיל, הכלים היו יפים, כן אבל בודאי שאריות בת מצווה. על השולחן סיר אורז גדול, פריט טבעי להרכב הסועדים הכולל בחורים מתבגרים. גם פרוסות ביצה קשה היו במקום, הרי אי אפשר להסחב בדרך עם חביתות. רק הכלי שהכיל תבשיל צהוב היה חריג קצת, אבל גם זה יכול להיות איזה תבשיל או סלט חדש שאיה הביאה הפעם. כמובן שסלט החצילים לא עורר חשד מיוחד, יש מספיק מכורים לחצילים במשפחתנו, תכונה דומיננטית שהוריש סבא שרגא. רק לאחר ההסבר למפגרים, קלטנו שזה התפריט המסורתי של יום החתונה שלנו...
היו איזה רמזים דקים שיש עוד הפתעות, אבל מה כבר יכול להיות איזה מצגת תמונות או חלוקת תעודות, לא התייחסנו במיוחד.
טיילנו ונהנינו במים אבל המכוניות לא יכלו להגיע אלינו למטה ונאלצנו בסוף הטיול לטפס ברגל מערוץ הנחל להר למעלה, בחום הצהרים (ביום החם במיוחד) אל המכוניות. הגענו בכוחותינו האחרונים למכוניות, משם לכרמיאל ונפלנו למיטות לישון. רק עופר יצא למסע קניות של "עתוני שבת", עופר חזר עם ההפתעה הגדולה (שעבדו עליה חודשים).
העירו אותי בבהלה, אורית באה ואני בקושי ער לא קולט ברגע ראשון, יכלו להגיד לי באותה מידה שחייזרים נחתו בכפר. יצאתי החוצה ולהפתעתי באמת ראיתי את אורית. את ההתרגשות לא צריך לתאר, חיבוקים ונישוקים בלי סוף.
בערב החלה המסיבה והתוכנית. לאחר הברכות הופיעה שלישית הבוגרים בקטע שלה, ואחר כך בסרטון של פרקים נבחרים של מסורת משפחתנו. בתוספת לאלבום תמונות מאירועים משפחתיים למזכרת.
וגם רציתי לספר ולפרט גם מה הרגשתי הפעם.
יצאתי לסופשבוע בהרגשה לא נוחה, מזג האוויר היה נגדנו, הימים הצפויים היו החמים ביותר הקיץ. דאגתי לכך שהימים חמים מדי לטיולים ושהיה בחוץ, וחשבתי שצריך למצוא פעילויות עם מעט שהיה בחוץ. ולכן לא לקחנו מקלות ונעלי טיול.
התחלנו את הדרך עם עינת ומשפחת הורביץ בלבד ( בלי לדעת על המשימה/מזימה הנסתרת של השני'ם). דנה דרשה לפתוח את היום בביקור בפלאפל דבורה בכרכור. באנו לשם אכלנו ויצאנו למשימה הבאה, למוזיאון היקים בתפן. לאחר סיפוקם של היקים שלנו במוזיאון, והמשחקים בפינת הילדים, נסענו לכפר הנופש בכרמיאל.
השני'ם הגיעו, התארגנו ונערכנו לארוחת הערב. הערב נראה לי כרגיל, הכלים היו יפים, כן אבל בודאי שאריות בת מצווה. על השולחן סיר אורז גדול, פריט טבעי להרכב הסועדים הכולל בחורים מתבגרים. גם פרוסות ביצה קשה היו במקום, הרי אי אפשר להסחב בדרך עם חביתות. רק הכלי שהכיל תבשיל צהוב היה חריג קצת, אבל גם זה יכול להיות איזה תבשיל או סלט חדש שאיה הביאה הפעם. כמובן שסלט החצילים לא עורר חשד מיוחד, יש מספיק מכורים לחצילים במשפחתנו, תכונה דומיננטית שהוריש סבא שרגא. רק לאחר ההסבר למפגרים, קלטנו שזה התפריט המסורתי של יום החתונה שלנו...
היו איזה רמזים דקים שיש עוד הפתעות, אבל מה כבר יכול להיות איזה מצגת תמונות או חלוקת תעודות, לא התייחסנו במיוחד.
ביום השני נקבע לאחר ויכוח טיול בנחל כזיב. אני שזכרתי בו טיולים נעימים ונעימים פחות ,לא התלהבתי, אבל הרוב היה בעד והרי גם טיול הגיוס של מיכל היה בנחל כזיב, כך שזה יכול להמשיך מסורת של טיולי גיוס. סוכם לרדת בשביל יער מוצל, להמשיך ללכת בנחל במים, להגיע לכביש היורד לתחנת שאיבה להשאיר שם מכוניות ולעלות בהן מהנחל.
העירו אותי בבהלה, אורית באה ואני בקושי ער לא קולט ברגע ראשון, יכלו להגיד לי באותה מידה שחייזרים נחתו בכפר. יצאתי החוצה ולהפתעתי באמת ראיתי את אורית. את ההתרגשות לא צריך לתאר, חיבוקים ונישוקים בלי סוף.
ביום האחרון יצאנו לעכו להזכיר לאורית מה זה חומוס אמיתי שאין כזה באמריקה, אפילו שזה לא אצל סעיד שסגור בשבת.
כמובן שסיירנו בעכו בשוק, במוזיאון בחומה ועל החומה, בשוק ובמנהרה. הצטלמנו כדי שאפשר יהיה לראות את היבול היפה שלנו (כמעט במלואו) של חמישים השנים האחרונות ותאמינו שלנו זה שווה יותר מהכל.
לאורית ששימחה אותנו בנוכחותה היו גם רווחים נוספים, רז אמר לה סופסוף שהוא אוהב אותה. אמא הצליחה להשלים את חובותיה לאורית מהביקור בבוסטון, והיא קיבלה סלט חצילים וקישואים וגם הסתפרה וקנתה נעלים. דחיית הטיסה הייתה פוקס נוסף שהציל אותה מהטיפוס מנחל כזיב בחום הצהרים.
לכולנו אני חושב הייתה הנאה גדולה מה"ביחד" המשותף, ותודות לצוות המתכנן והמבצע שכלל את כולם, שהביא לנו תחושת שמחה ואושר בלי גבול.
איה:
התוכנית האומנתית כללה את הסרט שהכנו
ואת ברכת הנכדים
. יו, חומוס.
השבמחק