חורף בא?

שמעתי שבתפוצות כבר קר מאד וקבלנו הודעת אזהרה לרמת הבגדים הדרושים שם.
אז גם לנו יש בשורה התחיל אצלנו החורף!
היום הגיעו בלוית רעמיים וברקים, שני מטחי גשם מרשימים, והעיקר הטמפרטורה ירדה מ 29 - 30 עד כה, ל24 -23, כך שהפסקתי היום, ואולי אצטרך כבר להפסיק להסתובב בסנדלים ומכנסים קצרים כמנהגי כל הקיץ עד לאתמול. אבל יש עוד תקוה,  בסוף השבוע, כשנהיה בדרכנו לתפוצה, מובטחת לנו חזרה לטפרטורה גבוהה.
כדי לחזק את ההרגשה  שהחורף הגיע כבר, בישלתי מרק.
אבל אנחנו לא אנגלים שעוסקים כל הזמן בדיונים על מזג האויר, אנחנו מתעניינים גם בפוליטיקה וליוינו בעניין רב בבחירות בתפוצות וגם דנו איך הם ישפיעו על הבחירות אצלנו.
ונעבור לנעשה במשפחתנו, היינו רוב השבוע ללא אוטו, שעבר תיקונים יסודיים במשך ארבעה ימים במוסך, מסיבות שלא ניכנס לפרטיהן. והדאגה הגדולה היתה איך להגיע למזכרת בתיה לשמור על הטף שנטשו ההורים בארץ ונסעו: עפר לניו יורק ומיכל לברצלונה.
אבל אל דאגה קיבלתי את האוטו ברגע האחרון לאחר תשלום שמן של השתתפות עצמית, ונסעתי לילדים.
הקטנים עסקו בנדנוד ודרישת ממתקים. אילת שתפסה פיקוד, הלכה לקנות להם מן המתוק מתוק וכשהביאה נחלק הקהל בבית לשנים, חלק מלקק וחלק מילל על טיב הממתקים שהביאה. אילת הבטיחה לתקן את המעוות אבל זאת רק לאחר שתכין עוגילת = עוגיות שעושה אילת, בכמות גדולה שתספיק בשפע לאורחי השבת - שי ודין. בהשקט ובבטחה הצליחה אילת לקנות ממתקים, לאפות עוגיות, לדאוג לאוכל ולשלוח לישון את הפרחחים, לעזור למצוא את שי ולהכונן למבחן בהסטוריה למחרת, ממש סופרוומן.
שי היה אמור להגיע אתמול לחופש, אבל אין בילויים בלי יסורים. הוא וחבריו היו בתפקיד בסביבה לא רחוק ממזכרת. המחליפים שלהם אחרו להגיע והם נאלצו לנסוע בכוחות עצמם לשזפון כדי להחזיר שם את הנשק שלהם. נערכו דיונים ומערכים איך להסיע אותם. נבחנו האפשרויות למבצע ההסעה לשיזפון וחזרה. איה התנדבה להסעה, אבל הם הצליחו להגיע ולחזור לשם ומשם באוטובוסים האחרונים. אני שהייתי במזכרת בתיה רציתי להסיע את שי החוזר מסיבוב בילו הביתה, אבל במשך כשעה חיפשנו זה את זה, ואותנו חיפושו בדאגה מכאן ועד לבוסטון. לבסוף מצאנו זה את זה והבאנו את שי בשלום.
שי מתחיל את הרגילה הראשונה שלו היום, בודאי בשינה ארוכה - מתוקה שנת הלוחם.