צפון איטליה - זה לא פיצה

 

חזרנו מצפון איטליה וליתר דיוק מגנואה, טורינו וסביבתם. ראינו (ולא נלאה אתכם) הרבה מוזיאונים ארמונות וכנסיות ABC = ( (another bloody church. במאמצים גדולים אכלנו גם כמה וכמה מנות וגם גלידה ובאין ביררה גם כמה פיצות, שזה לא המקום הכי טוב לאכול אותם. כי את הפיצות האמתיות צריך לאכול בנאפולי. אז אכלנו פסטות מיוחדות לגנואה, מאכלי ים, מרק דגים ועוד.

באיטליה בכל מקום יש ארמונות כנסיות ונופים מעניינים. קשה לדעת מה ואיך לצלם קודם האם את הארמונות:

או להכניס גם את אמא המוסיפה אור לתמונה :

הלצלם את המטיילת בשביל האהבה, שם זוגות אוהבים תולים מנעולים בתקווה שזה יהדק את הקשר ביניהם:
                                  

או  לצלם סתם כפר ציורי (זה לא סתם כפר, זה בצ'ינקו טרה, אחד מלהיטי האתרים):

או בנין מפואר  שהיה בעבר של הבנק ששלט בגנואה:

וכמובן אי אפשר בלי לחפש בפורטופינו את הלב שאיבדה דלידה:

ואמא מרוצה שמצאה אותו שם

 

נעבור לחלק המוטורי למתעניינים. גנואה היא העיר עם מספר הקטנועים הגדול ביותר  באיטליה, כמאתים אלף:

בטורינו עיר המכוניות (שם פיאט בעבר) היתה תצוגה תחרותית של מכוניות יוקרה עתיקות:

לרועי (ביג) הצגנו שתי ברירות, רולס ענתיקה:

או דגם חדיש ביותר ממוזיאון המכוניות (ברובן פיאט) בטורינו:

ועל רקע כרמי היין אנו מנציחים עצמנו :

וברגשות מעורבים על שפת אגם אורטה, מחבקים את הצייר ויוצאים לדרך לשדה התעופה שאין בו אפילו דיוטי.

 

וכך חוזרים מאיטליה שהיא האהבה הראשונה והמפגש הראשון שלי (ושל אמא) עם חו"ל וטעמיה. אולי אנסה בהזדמנות הבאה לספר אל חוויית המפגש הזה.